מלי זילברמן

מלי זילברמן, תושבת רמת ישי שבעמק יזרעאל. כבר כתבתי את הסיפור שלי כמה וכמה פעמים והמשותף לכולם היתה נקודת ההתחלה המודעת שלי, כילדה קטנה בשדות ליד ביתי בחיפה. אייך החוויה של המפגש עם הטבע, הצמחים, העלים, הפרחים עוברת כחוט השני בחיי עד היום ומשפיעה על היצירה שלי. אני לא חושבת שאני מיוחדת בזה. כולנו כמהים במידה זו או אחרת, במודע או בתת מודע לקשר הזה עם הטבע כי אנחנו חלק ממנו והוא חיוני לנו לבריאותנו, למצב רוחנו, להתנהלותנו עם סביבתנו. לפעמים זה כנשיפה קלה וחיוך כשאנחנו יוצאים ממרפסת הסלון לגינה, או יוצאים להליכה בשביל המקיף את הישוב. זו ההתרגשות עם קבלת זר פורח ביום ההולדת. זו הציפייה למפגש עם הטבע הפחות מרוסן בחורשות והיערות בפינות אחרות של העולם בטיול שאנחנו מתכננים. זה החסך שאנו חשים לפעמים כשאנחנו עוברים לעיר הגדולה ומוקפים רק ברבי-קומות שם ניתן רק להכניס עציצון קטן עם קקטוס קוצני שפורח במלוא הדרו אבל רק פעם בשנה. יש בו, בטבע, כל כף הרבה צורות, כל כך הרבה גוונים, כל כך הרבה צבעים וצורות. לי זה משאיר כר אין סופי של ביטוי אמנותי שהוא, בדרכו, האופן בו אני יוצרת איתך קשר הצופה. חוויות הילדות, הערכים שלנו, החוויות והציפיות שלנו יוצרות את הקשר ההסמוי, השפה המשותפת לי כיוצרת ולך כמסתכל ממול. הקשר הזה לא בהכרח מצריך קיר של ארמון. סלון קטן, נישה נסתרת, שולחן עבודה, ברכה לאדם אהוב והיכולת לחזור ולהביט, עושים את הקסם. אני מצאתי את דרכי האמנותית לביטוי הקשר הזה דרך החשיפה המקרית להדפס בוטני ומשם המשכתי עם העבודה בשכבות שדרך הניגודיות ו/או השונות פותחת חלונות במישורים שונים ומציפה תנועה של רגשות. רגיעה ברקע, משל צבעי מים, מול ריגוש בוהק של אקריליק ופסטל שמן בקדמת הנוף. מבט לא חד ונוזלי משהו של הדפס בוטני לצורותיו מול העפרון והפחם האפל שיוצר את הצללים בין לבין. צבעים של הטבע מול צבעיה של הנפש– מציאות מול דמיון. אני לא מסתפקת בהצגת האמנות שלי כאמנות לקיר (WALL ART) או לשולחן אלא לוקחת אותה למקום של תנועה, לתכשיט, לאביזר אופנה ובכך מאפשרת לעונד לא רק להנות מהעושר הצבעוני, אלא גם לתקשר עם הסביבה דרך החוויה הויזואלית במפגש החברתי.